ע"א 7813/17

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך ארוך שנים בין מוכר לרוכש על הסכם מכר מקרקעין מיום 10.11.1996. ההסכם נגע לחלקת קרקע בכפר ערערה, שנמסרה לרוכש, כאשר התמורה הכספית שולמה במלואה. עיקר המחלוקת נסובה סביב תשלום מס שבח, שלא הוסדר בשל חוב משמעותי שנצבר לאורך זמן, הנובע מאיחור הרוכש בדיווח על העסקה ובתשלום המס. המוכר הגיש תביעה לסעד הצהרתי, וביקש לבטל את הסכם המכר בשל הפרה יסודית של הרוכש בכך שלא שילם את מס השבח. בית משפט קמא דחה את התביעה בנימוק של שיהוי וחוסר צדק. עם זאת, בית המשפט לערעורים הפך את פסק הדין. בית המשפט קבע כי התביעה אינה מיושנת ולא ניתן לדחות אותה בעילה של שיהוי. עוד ציין בית המשפט כי נימוקיו של בית משפט קמא לגופו של עניין אינם מספיקים, והיה מקום להתייחס לסוגיה באופן יסודי יותר. תחת זאת, החזיר בית המשפט לערעורים את התיק לבית המשפט קמא לדיון מחודש לגופו, ואיפשר למוכר הזדמנות לתקן את כתב התביעה, אם יחפוץ בכך. ככלל, פסק הדין קיבל את הערעור, ביטל את צו ההוצאות הקודם וציין כי לא יוטלו הוצאות נוספות במהלך הליך הערעור.