ע"פ 2611/07

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט מוגשים על ידי הנאשם הן על הכרעת הדין והן על העונש שהוטל על ידי בית משפט השלום בחיפה, ועל ידי המדינה על גזר הדין. הנאשם, מומחה לאורתופדיה, הורשע בשורה של סעיפים של מעשה מגונה והטרדה מינית בארבע מתלוננות, שתיים מהן מטופלות ושתיים של חוקרים שהתחזו למטופלות. האירועים התרחשו בין השנים 2000 ל-2003. הערכאה הנמוכה יותר מצאה כי הנתבע ניצל את מעמדו כרופא והפר את אמון מטופלותיו בכך שנגע בשדיהן במכוון וללא הצדקה רפואית. הנאשם ערער וטען כי מעשיו היו מוצדקים מבחינה רפואית וכי היה על בית המשפט להעדיף את גרסתו לאירועים. עוד טען כי גזר הדין חמור יתר על המידה. המדינה ערערה בטענה כי גזר הדין קל מדי ואינו משקף כראוי את חומרת העבירות. לאחר בחינת הראיות והשיקולים, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט מקבל את גרסת התביעה לאירועים וסבור כי טענות הנאשם בדבר סתירות בעדויות המתלוננות וכשלי החקירה אינן משכנעות. ממצאי העובדות והמהימנות של הערכאה הנמוכה יותר נתמכים בראיות ואין להפריע להם. באשר לערעורים על גזר הדין, בית המשפט מגיע למסקנה כי עונשו של הערכאה הנמוכה יותר היה מאוזן היטב והביא בחשבון את חומרת העבירות, נסיבותיו האישיות של הנאשם וחלוף הזמן. בית המשפט מציין כי התערבות בהחלטות גזר הדין מוצדקת רק אם גזר הדין חורג באופן קיצוני מהסטנדרט הראוי, מה שאין כן כאן. בית המשפט גם מאשר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לפסוק פיצויים למתלוננים, למרות תפקידם כחוקרים, שכן אופי עבודתם כרוך בחשיפת עוולות. עם זאת, בית המשפט מתקן את פסק הדין כך שישקף את העבירות המדויקות כפי שהן נאשמות בכתב האישום. באישומים השלישי והרביעי מורשע הנאשם בניסיון למעשה מגונה במקום במעשה מגונה. בנוסף, באישום הרביעי הורשע הנאשם גם במעשה מגונה לפי סעיף קטן אחר לחוק העונשין. עם תיקון זה, שני הערעורים על הכרעת הדין וגזר הדין נדחים. הנאשם נדרש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו במועד קצוב.