ת"א 26319-05-21

תקציר

הנתבעת הגישה בקשה לחייב את התובעת להפקיד ערבות לכיסוי עלויות פוטנציאליות, תוך הסתמכות על חוק החברות. השופט ציין כי ניתן להגיש בקשות כאלה לפני הגשת כתב הגנה, וכי מספר בתי משפט קיבלו אותן בשלב הבקשה. עם זאת, לא הוגשה בקשה עד שבעה חודשים לאחר דיון קדם משפט, שהשופט סבר כי אין בו דחיפות. זאת ועוד, הבקשה לא נכללה ברשימת הבקשות כפי שהורה בית המשפט, ולא ניתנה הצדקה להשמטה זו. השופט ציין כי לבית המשפט יש סמכות להורות על הפקדת ערבות לכיסוי הוצאות, אך בדרך כלל הדבר מוגבל להוצאות עדים. לגופה של הבקשה, השופט לא השתכנע כי הנסיבות מצדיקות חיוב החברה התובעת באג"ח, מה גם שברירת המחדל היא שחברה בע"מ חייבת להפקיד ערבות. עוד קבעה השופטת כי מצבה הפיננסי של התובעת אינו חלש דיו כדי להצדיק איגרת חוב, וכי הנטל מוטל על התובעים להוכיח את יציבותם הפיננסית, דבר שלא עשה. עם זאת, הבקשה נדחתה משום שהוגשה שלא בזמן, אך השופט לא פסק הוצאות לתובע בגין שיהוי זה, שכן התובע היה צריך לספק ראיות יזומות למצבו הכלכלי.