רע"ב 8267/10

תקציר

אסיר ביקש רשות לערער על דחיית בקשתו לחופשה מהכלא. שירות בתי הסוהר סירב לבקשתו של המבקש על סמך חוות דעת של ועדת גילוי עריות, שקבעה כי חופשתו תגרום נזק נפשי לנפגעים ועלולה לעכב את התקדמותם הטיפולית. עוד צוין בחוות הדעת של הוועדה כי המבקש נעדר חרטה ולא לקח אחריות על מעשיו – הוא אף הכחיש כי ביצע עבירה כלשהי. כמו כן, הוועדה הדגישה כי בקשתו של המבקש לחופשה בתנאים מגבילים אינה סבירה, נוכח הסיכון הנשקף ממנו לנפגעים. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת האסיר, והוביל אותו לערער לערכאה גבוהה יותר. המבקש טען כי החלטת ועדת גילוי עריות אינה סבירה, מתקבלת ללא זכות טיעון, ומושפעת משיקולים לא ענייניים כגון חוסר יכולתו לשלם את הפיצויים שהורה בית המשפט לנפגעות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור וציין כי הזכות לצאת מהכלא היא זכות חסויה ולא זכות נתונה. ההחלטה לשלול מהמבקש חופשה התבססה על שיקולים סבירים וגילתה זהירות כלפי הסכנה שנשקפת ממנו לנפגעים. לפיכך, בית המשפט החליט שלא להתערב. זאת ועוד, היעדר תגובה מפרקליטות המדינה בשל שביתה לא שינה מסקנה זו, ובקשת המבקש נדחתה.