עע"מ 122/24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בעע"מ 122/24, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בעע"מ 122/24** **הקדמה:** פסק דין זה ניתן על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים (עע"מ), בפני השופטים י' עמית, א' שטיין וי' כשר. הערעור הוגש על ידי המערערים: מירה קרפנקו, סעדיה מוחמד וסעדי וסים, נגד המשיבה: המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל. הערעור עסק בפסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (עת"מ 24779-09-23) על ידי סג"נ אביגיל כהן ביום 4.12.2023. **הליך משפטי:** הצדדים הופיעו בפני בית המשפט העליון ביום ז' באייר התשפ"ד (15.5.2024). במהלך הדיון, לאחר שנשמעו טיעוני המערערים, ולאחר שהמשיבה לא נדרשה להגיש תשובה לגופם של טענות, המערערים קיבלו את המלצת בית המשפט וחזרו בהם מערעורם. **החלטה שיפוטית:** בעקבות חזרת המערערים מערעורם, בית המשפט העליון דחה את הערעור. **היבטים חריגים או חדשניים בפסק הדין:** פסק הדין הנוכחי אינו מציג היבטים משפטיים חדשניים או חידושים מהותיים בדין, אלא הוא דוגמה להליך משפטי המתנהל בסדר דין תקין. החריגות העיקרית, אם ניתן לכנותה כך, נוגעת להחלטה בנוגע להוצאות: 1. **דחיית ערעור על חזרה:** הערעור נדחה כתוצאה מהחלטת המערערים לחזור בהם, ולא בשל הכרעה לגופו של עניין. זוהי דרך שכיחה לסיום הליך כאשר צדדים מגיעים להסכמה, או כאשר אחד הצדדים מחליט כי המשך ההליך אינו כדאי מסיבותיו. 2. **החלטה חריגה בנוגע להוצאות:** בית המשפט החליט, "לפנים משורת הדין ובהתחשב בנסיבותיהם של המערערים – לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו". החלטה זו מעידה על רגישות בית המשפט לנסיבות הפרטניות של המערערים, גם אם היא אינה מפורטת בפסק הדין. החלטה זו מבטאת שימוש בשיקול דעת שיפוטי רחב, מעבר לכללי ההוצאות הרגילים, כאשר הצדק והנסיבות מצדיקים זאת. בדרך כלל, דחיית ערעור מובילה לחיוב המערער בהוצאות המשיב. אולם, במקרה זה, בית המשפט נמנע מכך, מה שמרמז על כך שהמערערים היו במצב כלכלי או אחר שהצדיק הקלה בתשלום הוצאות. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** * **זכות הערעור:** המערערים מימשו את זכותם להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים. * **חזרה מהליכים:** הליך של חזרה מהליך משפטי (במקרה זה, חזרה מערעור) הוא לגיטימי ומוכר במשפט. הסכמה של בית המשפט לחזרה כזו מחייבת, ובדרך כלל כאשר היא מתקבלת, ההליך מסתיים ללא הכרעה לגופו. * **שיקול דעת בית המשפט בנוגע להוצאות:** סעיף 511 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (או התקנות הרלוונטיות בזמן הפסיקה) מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לקבוע מי ישלם הוצאות משפט, ואף לפטור צד מתשלום הוצאות. ההחלטה "לפנים משורת הדין" מעידה על שימוש בשיקול דעת זה, תוך התחשבות בנסיבות מיוחדות של הצדדים. **סיכום:** פסק הדין בעע"מ 122/24 הוא פסק דין קצר ופרוצדורלי, המעיד על סיום הליך הערעור בהסכמת הצדדים (או למצער, בהחלטת המערערים לחזור בהם בעקבות המלצת בית המשפט), ולא על בסיס הכרעה מהותית. ההיבט הבולט ביותר הוא ההחלטה שלא לחייב בהוצאות, שנבעה משיקולי צדק ורגישות לנסיבות המערערים. אין בפסק דין זה חידושים משפטיים מהותיים, אך הוא ממחיש את האופן שבו מערכת המשפט מטפלת במקרים של חזרה מהליכים וביישום עקרון ההוצאות תוך התחשבות בנסיבות פרטניות.