עת"מ 726/08

תקציר

הוועדה המקומית והמשיבה מס' 3 טענו כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי וחוסר תום לב, ואילו העותרים טענו כי הוועדה המקומית נפלה במספר ליקויים מנהליים ופגעה בזכויות הקניין שלהם. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים, בקובעו כי מרבית טענותיהם בפני הוועדה המקומית וועדת ההתנגדויות לא היו מבוססות ונעשו לשווא. עוד ציין בית המשפט כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם, ובמקום זאת הסתמכו על חוות דעתו של עותר שהיה מוטה בשל עניינו האישי בתיק. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות העותרים בדבר היעדר סמכות לדרוש תכנית חלוקה חדשה והפגיעה הנטענת בזכות הטיעון שלהם, וקבע כי הוועדות פעלו כשורה. גם פסק הדין ברע"א 3337/06 לא תמך בעמדת העותרים. בית המשפט לא מצא פגם מינהלי בהחלטות שהתקבלו והסכים עם הפעלת שיקול הדעת של הוועדות שלא להיעתר לערעור העותרים לוועדה המחוזית, שכן לסוגיות שהועלו לא הייתה חשיבות ציבורית מעבר לעותרים עצמם. לבסוף, פסק בית המשפט נגד העותרים בשל איחורם בהגשת העתירה והורה להם לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים.