בש"פ 3275/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המבקש, גבר בן 74 המואשם באיומים על גרושתו, עד תום ההליכים נגדו. הבקשה נדחתה בהיעדר נסיבות חריגות או שאלות עקרוניות המצדיקות התערבות. בתי המשפט קבעו כי נשקפת מהמבקש סכנה ברורה ומוחשית למתלונן, ולא הוצגה חלופת מעצר הולמת. נסיבותיו האישיות המורכבות של המבקש, לרבות מצבו הקוגניטיבי וההליכים הקודמים, נשקלו אך לא עלו על הסיכון הנשקף למתלונן. זאת ועוד, משך מעצרו של המבקש, אשר חרג לכאורה מהעונש הצפוי לו יורשע, לא נחשב כסיבה מספקת לשחרורו, במיוחד נוכח הסכנה הנשקפת ממנו. ההתייחסות להליכים קודמים של המבקש, אף שעלולה להיות מנוגדת לדין, מילאה תפקיד שולי בתהליך קבלת ההחלטות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך שמירה על צו המעצר.