ו"ע 22968-06-21

תקציר

פסק הדין דן בירושה של מתחם בנייה לאחר מות בעליו. בצוואת הבעלים הוריש כספים ופריטים שונים לגורמים שונים, לרבות מלגות לסטודנטים באמצעות קרן. הצוואה מינתה נאמן שינהל את הקרן ויחלק את המלגות. השאלה המרכזית הייתה האם הנאמן נחשב ליורש או שהסטודנטים המקבלים מלגות הם היורשים. מסקנת פסק הדין היא כי לא ניתן להכיר בתלמידים כיורשים על פי הצוואה משום שרובם לא נולדו כאשר הבעלים שנפטר נפטר. יתר על כן, קבוצת מקבלי המלגות הפוטנציאליים אינה מוגדרת היטב, דבר המקשה על זיהויים. גם הנאמן, שמנהל את קרן המלגות, אינו נחשב ליורש. במקום זאת, הבעלים יצר הקדש בצוואה, ומינה את הנאמן לנהל אותה, כאשר התלמידים נהנים. ההקדש אינו פטור ממס על פי החוקים הרלוונטיים, שכן לא התקיים התנאי הפרוצדורלי לפטור ממס. הנאמן, אם כן, מוכר כבעלים של מתחם הבניין ואחראי על המסים. עם זאת, עסקאות המתנה הקשורות למתחם הבניין פטורות ממס שבח וממס רכישה לפי סעיף 11 לאמנה, שכן הנאמן הוא אחד ממוסדות הסוכנות היהודית. לבסוף, חלוקת העיזבון בין היורשים אינה נחשבת למכירה ופטורה ממס לפי חוק מיסוי מקרקעין, אך הדבר אינו חל על עסקאות מתנה במקרה זה. משכך, הערעורים מתקבלים, והמשיב נדרש לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין למערער.