ת"א 38966-06-15

תקציר

התובעים טענו כי רכשו מהנתבעת זכויות בשתי חלקות קרקע סמוכות, מגרש 119 ומגרש 120, על בסיס הסכמי חכירה ושינויים תכנוניים. עם זאת, השופט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם. באשר לתביעה החוזית, התובעים לא הצליחו להוכיח כי רכשו זכויות כלשהן במגרש 119, שכן המסמכים והראיות שהוצגו הראו כי הזכויות מוגבלות למגרש 120 בלבד. זאת ועוד, התובעים לא הצליחו לבסס את זכותם במגרש 119 באמצעות שרשרת ההסכמים, שכן זכויות החכירה הראשוניות הוחזקו בידי פוקס, שהייתה בעלת זכויות במגרש 120 בלבד. השופטת דחתה גם את טענות התובעים בנוגע לשינויים תכנוניים, שכן הם נמנעו מלהביא עדות מומחה שתתמוך בטענותיהם. טענת התובעים כי שינויים תכנוניים הגדילו את שטחם המושכר לא הוכחה. בנוסף, השופט ציין כי זכויות חכירה נבדלות מזכויות בעלות, ועסקה עבור חלק מסוים בקרקע תקפה במקרה של חכירה. מאחר שהתובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם לגבי אף אחת מהחלקות, דחה השופט את התביעה. התובעים חויבו בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 25,000 ₪.