רע"א 46607-12-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור של התובעים, שביקשו בעבר עיון חוזר בהחלטת ערכאה נמוכה יותר המאפשרת לנתבעת – חברת ביטוח – לבחון את התובע, קטין, על ידי מומחה מטעמם. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על שיקול דעתה של הערכאה החוקרת ועל זכותם של התובעים להגיש חוות דעת מטעמם. הערעור נדחה משום שהוגש לאחר המועד האחרון והתובעים כבר הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט תוך שמירה על הזכות להגיש חוות דעת מטעמם. זאת ועוד, תביעתם של התובעים לפיצוי כספי על פי פוליסת הביטוח הייתה צריכה להיתמך בחוות דעת רפואית מטעמם, שלא ניתנה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות התובעים על כך שהיא מנוגדת להסכמה שנתנו וציינה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר סבירה ונתונה לשיקול דעתה. עוד ציינה השופטת כי התובעים היו יכולים להגיש תביעה לסעד אכיפה, אשר היה מחייב את הנתבע לבדוק את התובע על ידי מומחה מטעמם אם בית המשפט היה מוצא לנכון בתביעה. עם זאת, התובעים בחרו שלא לעשות כן. השופטת הדגישה את חשיבות הניסיון של הערכאה הנמוכה יותר לייעל את הדיון והעירה על הכללת ראשי נזק על ידי בא כוח התובעים שאינם מכוסים בפוליסה. לבסוף הורה השופט לתובעים להתייצב לבדיקת מומחה הנתבעת וקבע כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת.