בש"פ 3952/14

תקציר

ההחלטה מתייחסת לבקשת רשות ערעור על מעצרו של תושב יהודה ושומרון עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המבקש, ששהה בישראל שלא כדין, הואשם בשורה של עבירות, בהן פריצה לרכב, נהיגה בחוסר זהירות והפרעה לשוטר. הערכאות הנמוכות יותר נעתרו לבקשת התביעה למעצר, בנימוק של אי-תושבותו של המבקש וסיכוני בריחה וסכנה לציבור. המבקש טען כי גילו הצעיר והיעדר עברו הפלילי לא זכו להתייחסות מספקת, וכי מגורים באזור אינם צריכים לפסול אותו אוטומטית מלהשתחרר. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה כללית וכי מעצרו של המבקש מוצדק בהתחשב באופי האישומים ובנסיבותיו האישיות. השופט הדגיש כי הסיכון הגלום בבריחה לרשות הפלסטינית והסכנה הנשקפת מהמבקש גוברים על האפשרות של חלופת מעצר. כמו כן, השופט ציין כי יש לזרז את ההליכים, ועודד את בית משפט השלום לתעדף את התיק. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה.