רע"א 47976-02-16

תקציר

פסק הדין מאשר את החלטת בית משפט קמא לפירוק שותפות. בצדק לא צידד בית משפט קמא ברצון הרוב לחייב את המערערים למכור את זכויותיהם, ואף לא העניק למשיבים זכות סירוב ראשונה. בית המשפט גם נמנע מלהכריע האם ניתן לכפות על שותף להישאר שותף כדי להעלות את ערך הנכס, שכן אין צורך לקבל החלטה במקרה זה. פסק הדין תומך בדחייתו של בית משפט קמא את טענות המערערת בדבר חלוקת הנכס בעין או רישומו כבית משותף. גם טענת המערערת כי המשיבים פועלים בחוסר תום לב נדחית. אשר להוצאות ולשכר טרחת עורך הדין שנפסקו על ידי בית משפט קמא, פסק הדין מצדד במערער באופן חלקי. בית המשפט מכיר בשיעור המינימום שקבעה לשכת עורכי הדין כבלתי מעשי ומורה למשיבים להשיב את הסכום המופרז שקיבלו מעבר ל-90,000 ₪, שהוא שכר טרחת עורך הדין שנקבע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כל צד אחראי להוצאות הערעור שלו, והמזכירות תחזיר את הפיקדון שבוצע על ידי עורך דינו של המערער. השופט ישעיהו שנלר, השופט ד"ר קובי ורדי והשופטת עינת רביד נתנו את הסכמתם לפסק דין זה.