ת"א 4764-03-16

תקציר

התובעים, יורשיו של מר עזאם, תבעו את הנתבעים, רשות הפיתוח, בדרישה לבטל את מעמדו הנפקד של מר עזאם ולהשיב את שמו כבעלים של שתי חלקות קרקע. לחילופין, דרשו התובעים מהנתבעים לשחרר את החלקות תמורת תמורה, ולשלם פיצוי בגין רכישתן. הנתבעים טענו כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתביעה, וכי יש לדחות את התביעה משום שהיעדרותו של מר עזאם נקבעה כדין, והסמכות להורות על שחרור הנכס נתונה אך ורק לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. השופטת הסכימה עם הנתבעים בשני הטעמים: ראשית, כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק, ושנית, כי תביעת התובעים הוגשה באיחור רב, תוך גרימת נזק ראייתי לנתבעים, וכי גם לגופו של עניין, התובעים לא הוכיחו את טענתם. לפיכך הורה השופט על מחיקת התביעה. בנוסף, חויבו התובעים בהוצאות הנתבעים, בסך של 15,000 ₪.