עת"מ 28747-09-10

תקציר

העותרים, משפחה של אזרחים זרים, התגוררו בישראל מספר שנים אך עזבו לארץ מוצאם, טורקיה, בשנת 2004 וחזרו כעבור שלוש שנים. הם ביקשו רישיון לישיבת קבע לילדיהם מכוח החלטת ממשלה 2183, המעניקה מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים שהתבוללו בחברה הישראלית. עם זאת, בקשתם נדחתה מאחר שהילדים לא עמדו בדרישת ההחלטה לשהות בישראל ברציפות במשך חמש שנים. המשפחה טענה כי יש לראות בעניינם "תיק גבול" ולבחון אותו לגופו, אך בית המשפט מצא כי ההחלטה שלא לסווג אותו ככזה הייתה סבירה. השופט ציין כי הילדים שהו זמן רב בטורקיה והשתלבו במערכת החינוך שלה, דבר ששיבש את רצף מגוריהם בישראל. זאת ועוד, החלטת הממשלה 2183, בניגוד לקודמתה החלטה 156, לא התייחסה ליציאות קצרות מישראל. בית המשפט הסכים כי יש לבחון כל מקרה לגופו, אך גישתו של משרד הפנים נמצאה סבירה ומידתית. לפיכך, העתירה נדחתה, ללא צו להוצאות, והותירה את המשפחה לשאת בהוצאותיה.