ו"ע 48945-03-19

תקציר

המבקש ביקש לפסול את השופט היושב בדין בערעורו בשל תפיסת הטיה. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוקים שונים. ראשית, המבקש לא הגיש בקשה פורמלית לפסילה והטענה רק משתמעת בסיכומי הערעור. שנית, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, בניגוד לתקנות הפרוצדורליות הקובעות כי יש להגיש תביעות כאלה מיד עם היוודע עילות הפסילה, ובכל מקרה, לפני כל תביעה אחרת. שלישית, המבקש לא סיפק תשתית עובדתית אובייקטיבית ומשמעותית לטענה, והיא התבססה על תחושותיו הסובייקטיביות בלבד. הערות בית המשפט והמלצותיו בדבר הסיכונים והסיכויים של הערעור נועדו לקדם יעילות ולא העידו על משוא פנים. זאת ועוד, הפער העצום בין התמורה החוזית לבין שווי השוק של הנכס שבמרכז הערעור הקים קשיים של ממש לקבל את טענות המבקש. גם טענותיו ושאלותיו של המבקש במהלך חקירתו הנגדית של עד המשיב נמצאו כבלתי רלוונטיות להכרעה בערעור. בסופו של דבר, המבקש לא הביא ראיות משמעותיות לתמיכה בטענתו למשוא פנים, ובית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה הועלתה באיהוי מיותר. לפיכך, נדחתה תביעת הפסילה, והמבקש חויב בהוצאות המשפט של המשיב.