ע"פ 1181/07

תקציר

הערעור מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר להרשיע את המערער לפי סעיף 338(6) לחוק העונשין בגין אי נקיטת אמצעי זהירות כלפי כלבו. האירוע התרחש כאשר המערער הגיע לטיול בגן עם כלבו קשור ברכבו כדי לצרף את בתו לקבוצה. ילד טען כי ננשך על ידי כלבו של המערער והצביע על הכלב תוך דימום מפיו. עם זאת, איש לא ראה את הכלב נושך את הילד. הערעור מתמקד בשאלה האם התנהגותו של המערער הייתה רשלנית והאם הילד אכן ננשך על ידי הכלב. בדעת הרוב, שנכתבה על ידי השופטת גבריאלה לוי, נקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הילד ננשך על ידי הכלב, וכי התנהגותו של המערער לא היוותה סטייה משמעותית מנורמת ההתנהגות של אדם מן השורה בנסיבות הספציפיות. לפיכך, הם מזכים את המערער. קביעתו של השופט לוי מתבססת גם על פרשנות החוק לפני תיקון 39, שאינו מחייב קיומו של נזק, ועל הלכת אבנת הקובעת רמה גבוהה של רשלנות להרשעה. השופט זיאד הווארי והשופטת אסתר הלמן מסכימים עם דעת הרוב.