רע"א 70862-01-24

תקציר

בתיק משפטי זה, דן כבוד הנשיא רון שפירא בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה להעביר תיק לבית משפט השלום במחוז ירושלים. המחלוקת התגלעה בין שתי מפלגות, רבקה בן שלום, המתגוררת במורשת, ונאוה אייזנבך, המתגוררת בירושלים, שתיהן עוסקות בבריאות האישה. הסכסוך נסב בתחילה על העתקה לא מורשית לכאורה של הודעות וואטסאפ שמנהלת בן שלום, שאייזנבך פרסמה בקבוצותיה. אייזנבך ביקש להזיז את הדיון בשל היעדר סמכות מקומית, בטענה שההודעות אינן בגדר "פרסום באינטרנט" לפי תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. בית המשפט בחיפה הסכים וקבע כי הודעות אלה אינן פרסום באינטרנט, ובכך קבע סמכות שיפוט על בסיס מקום מגוריו של הנתבע, לפי תקנה 7(א). בן שלום טענה כי הודעות בקבוצות וואטסאפ, בדומה לפרסומות באינטרנט, צריכות לאפשר לה להגיש במחוז מגוריה, דעה שאינה נתמכת בפסיקה הרווחת או בבית המשפט. הנשיא שפירא, לאחר שבחן טיעונים מפורטים בנוגע לטיבן של הודעות וואטסאפ, לא מצא פגם בפסק הדין המקורי, ובכך אישר את ההחלטה כי סמכות השיפוט תהיה בירושלים, בהתאם למקום מגוריו של המשיב – החלטה שנועדה להגן על המשיבים מפני התדיינות משפטית הרחוקה ממקום מגוריהם. שפירא נימק את החלטתו בכך שגם אם מדובר בפרסום באינטרנט, העובדה ששני הצדדים סווגו כ"עוסקים" לפי חוק הגנת הצרכן מחייבת את הגשת התביעה בסמכות השיפוט של המשיב. שפירא הדגיש כי האפליקציה לא הצליחה להדגים באופן משמעותי מדוע הודעות וואטסאפ צריכות לגבור על שיקולי סמכות שיפוט טיפוסיים של תקנה 7(א). כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה ללא בקשה להוצאות, וכל פיקדון שיבוצע לצורך הערעור יוחזר.