תלה"מ 48743-11-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך הורי בנוגע למתן החיסון נגד קורונה לילדיהם הקטינים, האחד בן 12.5 והשני בן 15. המסגרת המשפטית לסוגיה זו מצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המקנה להורים חובה וזכות לדאוג לצרכי ילדיהם, לרבות החלטות רפואיות, על בסיס טובת הילד. אוטונומיה הורית מכובדת אלא אם כן הורה אינו ממלא את חובותיו או מנצל לרעה את סמכויותיו, דבר המחייב התערבות חיצונית. לגבי חיסוני השגרה, מצופה מההורים לפעול בהתאם להמלצות הרשויות. במקרה של חיסון COVID-19, על בית המשפט לקבוע את נחיצותו וחשיבותו, תוך התחשבות ברצונו של הילד, בנזק הפוטנציאלי ובדחיפות המצב. עמדת משרד הבריאות היא כי החיסון יעיל והכרחי, עם תופעות לוואי נדירות וקלות לבני נוער בגילאי 12-15, כאשר היתרונות כוללים שמירה על בריאות הציבור ואפשרות חזרה לחיים נורמליים. המלצת המשרד היא אפוא להרחיב את החיסונים לקבוצת גיל זו. האם הביעה חשש מתופעות לוואי אפשריות, במיוחד דלקת קרום הלב, אך בית המשפט לא מצא ראיות מבוססות לסיכונים משמעותיים. דבריו של מקור רפואי לא רשמי, שהציגה האם, לא זכו לאמינות. לאור גל המגפה הנוכחי, בית המשפט הכיר בדחיפות החיסון. יש לציין כי שני הקטינים היו מבוגרים דיים כדי לגבש עמדות משלהם בנושא, שנשקלו בכובד ראש. מאחר שהייתה מחלוקת חריפה בין ההורים ומשרד הבריאות המליץ לחסן בני 15-12, קבע בית המשפט כי יש לכבד את רצונם של הקטינים הבודדים. לכן, בית המשפט הורה ל-YYY, שביקש להתחסן, לקבל את החיסון, ואילו XXX, שסירב לכך, לא יתחסן אלא אם ישנה את דעתו בעתיד. בפסק הדין הודגש כי חיסון נגד קורונה אינו חובה אלא זכות אישית, והבחירה נתונה בידי כל אזרח. החלטה זו נועדה לאזן בין סמכות הורית, רצון הילדים ושיקולי בריאות הציבור בהקשר הספציפי של מגפת הקורונה.