ע"א 8119/06

תקציר

בית המשפט דן בערעור בעניין החלת מע"מ על תשלומים הקשורים להשקעות בנכס. הערעור נדחה ברובו, למעט המע"מ על השקעות נוספות, שהתקבל. בית המשפט הכיר באופיו הייחודי של המקרה, וציין כי תשלומי המע"מ על ידי המערערת ינוכו בסופו של דבר כמס תשומות על ידי משיב אחר, דבר שלא יראה השפעה משמעותית על הכנסות המדינה. בית המשפט מצא כי תשלומים ששולמו על פי דו"ח קמיל חייבים במע"מ, שכן הם היוו עסקה עם אלמנטים וולונטריים הדומים למכירה. עם זאת, בית המשפט קבע כי סכומים נוספים ששולמו בגין השקעותיה האופציונליות של המערערת, שבוצעו ללא התחייבות למשיב, אינם חייבים במע"מ. הדבר התבסס על עקרונות דיני ההעשרה, שכן תשלומים אלה היו השבה ולא עסקאות מסחריות. בית המשפט הדגיש כי פיצוי חוזי או נזיקי אינו גורר בדרך כלל מע"מ. בנוסף, הוא דן באופי העסקאות לפי חוק מע"מ, תוך שהוא מצטט פסיקה קודמת כדי להבחין בין מכירה מרצון לבין העברה שלא מרצון, כגון הפקעה או השבה. בית המשפט דן גם בהשתק שיפוטי, תוך שהוא משקף את חוסר העקביות של שני הצדדים לאורך כל ההליך. בסופו של דבר, היא קראה להבהרות בהסכמות עתידיות בענייני מע"מ והביעה תקווה לשיתוף פעולה בין הצדדים כדי ליישם את פסק הדין ביעילות, ללא התדיינות משפטית נוספת. פסק הדין התקבל ללא צו להוצאות, והדגיש את חשיבות ראיית הנולד בהליכים משפטיים הנוגעים לחיוב במע"מ.