עת"מ 57599-09-24

תקציר

פסק הדין דן בהליכים הראויים ליידוע נהגים על התליית רישיונותיהם. בית המשפט בוחן את המסגרת הנורמטיבית, הכרוכה במשלוח הודעות בדואר רשום, ואת דרכי הוכחת מסירתן. על המשיבה, שהיא רשות מינהלית, להביא ראיות ברורות למשלוח ההודעות, לרבות תיעוד פעולותיה כראוי. במקרה דנן, הרשות לא הביאה ראיות ישירות למשלוח הודעת ההשעיה לעותר. בית המשפט מוצא בעיות בראיות המשנה של המשיב, כגון חוסר בהירות לגבי מועד ההנפקה, והיעדר ראיות ישירות הקושרות את ההודעה למסמך המעקב של הדואר. מאחר שהרשות לא הוכיחה די הצורך את שליחתה כדין של הודעת ההתלייה, העתירה מתקבלת, ובית המשפט קובע כי רישיונו של העותר היה תקף במועד הרלוונטי. פסק הדין ממליץ לרשות לבחון מחדש את נהליה לתיעוד ושליחה של התליית רישיון, ומציע לתקן את הנוסח הנורמטיבי כך שיתאים לפעולות האמורות בו. ההחלטה היא לטובת העותר, אך לא נגבה בהוצאות בהתחשב במהות המקרה.