דב"ע מד/143 - 3

תקציר

רוב חברי הפאנל מחליטים כי יש לדחות את הערעור שהגיש עובד נגד החברה ברוב הסעיפים. ראשית, העובד טען לפערי שכר, אך הראיות לא תמכו בטענה זו. שנית, העובד עתר לקבלת תשלום עבור עבודה בשעות נוספות, לרבות הזמן שהוקדש להתכוננות לעבודה באזור העבודה. תביעה זו התקבלה באופן חלקי, שכן העובד זכאי לתשלום עבור שעת עבודה נוספת ליום, המחושבת לפי שכרו הרגיל, עבור הימים שבהם אסף עמיתים לעבודה בנסיעתו. פיצוי זה הוא עבור זמן הנסיעה הממושך. העובד גם ביקש פיצויי פיטורים לאחר שפוטר מעבודתו, אך החברה סיפקה ראיות שעמדו בנטל ההוכחה לשלילת שכר זה, וטענה כי העובד עבר עבירת משמעת חמורה בכך שאפשר לאדם בלתי מורשה להשתמש בטרקטור של החברה, מה שגרם נזק לרכב. עם זאת, בית המשפט מצא כי העונש שהטילה החברה היה חמור מדי. לפיכך, העובד זכאי למחצית מפיצויי הפיטורים, הצמודים למדד שפורסם במאי 1981 וכוללים ריבית ממועד זה. על החברה לשלם סכום זה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, או לעמוד בפני ריבית נוספת. העניין מועבר באופן חלקי לבית הדין האזורי לצורך חישוב הסכום המגיע לעובד בגין העבודה בשעות נוספות. לבסוף, כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו עבור בית המשפט המחוזי ודיוני הערעור.