ע"א 2718/09

תקציר

התיק עסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא לאשר תביעה ייצוגית שעניינה אפליה לכאורה של בעלי מניות מיעוט באלסינט על ידי בעלי השליטה בחברה. הטענות התמקדו בתמרונים פיננסיים שדלדלו לכאורה את נכסי החברה לרעת בעלי מניות המיעוט. ראשיתה של הפרשה כאשר אלסינט מכרה את פעילות ההדמיה הרפואית שלה ב-1998 ולא השקיעה את התמורה בסך 370 מיליון דולר בפעילות מניבת רווחים. זמן קצר לאחר מכן הביעה אלביט אימג'ינג, בעלת השליטה באלסינט, כוונה לאחד עסקים, מה שהוביל לעלייה זמנית במחיר המניה של אלסינט, שירד בהמשך. אלרון, שחקנית מפתח נוספת, מכרה את מניותיה באלביט הדמיה לאירופה-ישראל, והעלתה סוגיות נוספות בשל היעדר גילוי וניגודי עניינים פוטנציאליים בעסקאות עוקבות, לרבות רכישת נכסים משמעותיים בתחום המלונאות והמרינה. לפי הטענות, נכסים אלה הוערכו יתר על המידה, ובעלי מניות המיעוט טענו כי היה עליהם ליהנות מחלוקת שוויונית יותר של הכספים. הניסיון הראשוני לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך נדחה בשנת 2000. עם זאת, שינויים בחקיקת התובענות הייצוגיות ושיקולים משפטיים נוספים הביאו לפתיחתו מחדש של התיק. בסופו של דבר, בית המשפט העליון הפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי קיימות ראיות מספיקות לאפליה פוטנציאלית כדי להמשיך בתובענה ייצוגית, במיוחד בנוגע לעסקאות הנוגעות לאינטרסים של בעלי המניות והפרות של חובות אמון. בית המשפט ביקש להבטיח ייצוג לאינטרסים של בעלי מניות המיעוט וזיהה את הצורך בייצוג משפטי נוסף בשל מורכבות התיק. פסק הדין הדגיש את התביעות הייצוגיות כמנגנון חיוני להגנה על זכויות בעלי מניות המיעוט, במיוחד כאשר אפיקים כמו תביעות נגזרות עשויים שלא להספיק.