בר"ע 32310-03-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין תביעת פגיעה בעבודה. המבקש, שעבר תאונת דרכים שהוכרה כפגיעה בעבודה, ערער לבית הדין האזורי לאחר שוועדה רפואית מדרגה ראשונה בדקה את מוגבלותו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי חייב את הוועדה הרפואית לעררים לבחון במפורש את הפגמים שנגרמו למבקש ולקבוע את הקשר הסיבתי בין ליקויים אלה לבין התאונה. ועדת הערר קבעה 10% נכות בשל מגבלה בשורש כף יד ימין, אך ייחסה אותה למצב קיים, מחלת קין בוק, ולא לתאונה. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בטענה כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, וזו נדחתה. עוד ביקשה המבקשת רשות ערעור על דחייה זו, שגם היא נדחתה. מפסק הדין עולה כי הוועדה הרפואית לעררים פעלה בהתאם להנחיות פסק הדין הקודם וכי החלטת הוועדה בדרג הראשון בעניין הסיבתיות לא הייתה סופית שכן היא נעדרה עומק ונימוקים. בפסק הדין מודגש כי החלטת הוועדה הרפואית לעררים הייתה מוצדקת וכי אין מקום להתערבות הערכאה העליונה. החלטה זו היא סופית, ללא הוצאות שייפסקו לאף אחד מהצדדים.