ת"א 4085-06-11

תקציר

התובעים, ברוך ידיד ונטשון בטשון, הגישו תביעה נגד הנתבע, יוסף שטבהולץ, בגין הפרת אמונים. ידיד טען כי שטבהולץ, שותפו העסקי ועורך דינו, שלח את ידו עם כספי נאמנות בסך 5 מיליון שקל ממכירת מניות ידיד. התביעה הוגשה רגע לפני תום תקופת ההתיישנות. מעמדו של בטשון בסכסוך לא היה ברור, ובית המשפט הגיע למסקנה כי תביעתו פיקטיבית ונועדה לסייע לידיד להסתיר את התביעה הכספית במסגרת ההליך הפלילי. לפיכך, נדחתה תביעתו של בטשון כנגד הנתבע. עוד קבע השופט כי תביעתו של ידיד נדחתה על ידי השתק שיפוטי מאחר שלא הצהיר על התביעה בהליכי פשיטת הרגל. יתר על כן, למרות ששטבהולץ אכן היה נאמן של ידיד לגבי הכספים שנגזרו מהתמורה ששולמה עבור מניות ידיד, התביעה לא נדחתה לגופה. השופט ציין כי התנהלותו של שטבהולץ לא עמדה בכללים החלים על נאמן, אך חסרונה הראייתי של התביעה והעיכוב בהגשתה פעלו לרעתו. השופט מצא את גרסתו של שטבהולץ לאירועים אמינה יותר ודחה את הטענה. ידיד חויב לשלם לשטבהולץ 50 אלף שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 14.8.2014.