עמ"ש 28736-05-22

תקציר

מפסק הדין עולה כי הערעורים על פירוק השיתוף ועל זכויות המשיב בדירה נדחים. דין הערעור והערעור שכנגד בעניין שיתוף הדירה בקיבוץ והתביעה הכספית בגין לשון הרע נדחים בחלקם. השופטת, השופטת סילמן, אינה מוצאת נסיבות מיוחדות להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בדבר היותם של בני הזוג ידועים בציבור, תרומתם למשק הבית המשותף והתרשמותו של בית המשפט מעדויות הצדדים. מכאן, שהשופטת מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא לפיה כל צד יישא בצרכי הילדים בעת שהותם עמם ויחלק את הוצאות החינוך והבריאות בהתאם להכנסותיהם. באשר לתביעה הכספית בגין לשון הרע, מצווה המשיב לפצות את המערערת, שכן הפרסום לא נעשה בתום לב וחרג מההיקף הסביר. השופט מציע פיצוי של 25 אלף שקל בהתחשב בפרסום המצומצם ובידע של בני המשפחה העובדים. בסוגיית שיתוף הדירה מסכים השופט עם נימוקיו של בית משפט קמא ועם הפרמטרים שנקבעו בתיקים קודמים וקובע את זכויותיו של המערער ב-25% מהנכס, בעוד זכויותיו של המשיב נשמרות על 75%. יתר רכיבי הערעור נדחים ללא כל הוצאות והביטחונות שהופקדו יוחזרו לבאי כוח הצדדים. פרסום פסק הדין מותר לאחר מחיקת שמות הצדדים ופרטיהם המזהים. השופט יוסי חולק בחלקו על דעת הרוב בערעור המערערת על זכויות הדירה. ג'יוסי סבור כי די בתרומתו הכספית של המשיב ובנסיבות המקרה כדי להקים שותפות המזכה את שני הצדדים ב-50% מהזכויות בבית. ג'יוסי מדגיש את חשיבות חיזוק התא המשפחתי והימנעות מהתחשבנות מתמדת ביחסי אישות. לדברי ג'יוסי, כוונתם הברורה של הצדדים ואופי היחסים מצדיקים חלוקה שווה של הדירה. באשר לתביעת לשון הרע, ג'יוסי מסכים עם החלטת הרוב, אך מדגיש כי אל לו לבית המשפט להתיר פרסומים מכפישים, במיוחד בסכסוכים המערבים הורים וילדים. השופט אטיאס מצטרף לחוות דעתה של השופטת סילמן ומסכים עם הכרעת הדין. הערעור מתקבל פה אחד, ורוב השופטים מקבלים חלקית את ערעורו של המערער. לא יהיה צו להוצאות, והביטחונות שהופקדו יוחזרו. ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר מחיקת שמות הצדדים ופרטיהם.