פש"ר 1444/03

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת נאמן לשכר טרחה הנובע מעבודתו בהליך פשיטת רגל. בית המשפט מכיר בכך שקיימות תקנות המתוות את שכרם של נושאי משרה המעורבים במקרים כאלה, המבססות בעיקר את הגמול על הישגיו וביצועיו של נושא המשרה. התקנות אינן מתייחסות בדרך כלל לתשלומים על בסיס שעות העבודה, וגם בתי המשפט הביעו רתיעה מפסיקת שכר טרחה בדרך זו. לאחר מכן עובר הדיון לשאלה האם התקנות ייצרו עיוות משמעותי בשכר הטרחה שייפסק לנאמן, ביחס לעבודה שהשקיע בתיק. בית המשפט לא שוכנע כי הנסיבות מצדיקות חריגה מהתקנות הרגילות, מה גם שהנאמן לא הביא כל ראיה שתתמוך בשעות עבודתו הנטענות. יתר על כן, בית המשפט מתקשה לאמת את דיוק השעות הנטענות, ולכן מגיע למסקנה כי פסיקה על סמך התקנות הקיימות ראויה יותר. בית המשפט דן גם באפשרות לחייב את יורוקום, שיזמה את ההליך, או את החייב, לשאת בחלק מההוצאות, אך בסופו של דבר מחליט נגדה, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה. במקום זאת, בית המשפט מחליט כי לנאמן ייפסקו דמי מימוש בהתאם לתקנות הקיימות, בנוסף ליתרת הסכום בקרן. יתרת הסכום תלך לטובת אגרת הפיקוח של CANR.