עפ"ס 2486-12-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור מכמה טעמים. ראשית, השופטת מבהירה כי לא ידעה על המעטפה החסויה ולכן לא יכלה להיות מושפעת ממנה, ושנית, המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענתה להטיה שיפוטית. אמת המידה להוכחת עילות פסילה היא גבוהה, שכן היא מטילה דופי חמור בטוהר המידות של השופט ושל מערכת המשפט. טענות המערער, שהן ספקולטיביות וחסרות בסיס ראייתי, אינן עומדות ברף זה. בנוסף, ההחלטות הפרוצדורליות המתקבלות על ידי השופט, כגון הגבלת מספר העדים או אי גילוי חשבוניות מסוימות, הן בשיקול דעתו של השופט ואינן מצביעות על משוא פנים. בעוד בית המשפט מכיר בכך שמסירת מידע חסוי שלא במסגרת הליכים משפטיים אינה מקובלת, לא ניתן לבסס את חומרת הטענות שהעלה המערער. משכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.