ע"א 3997/04

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות והטענות שהוצגו בנוגע לנכותו של המשיב, ולא מצא כל פגם בקביעתו של בית משפט קמא בדבר נכות תפקודית בשיעור של 19% בקשר לתאונה, בהתחשב בנכותו האורתופדית, הנפשית והנוירולוגית. טענות המערערים והמשיבים בנקודה זו לא התקבלו. באשר לקביעת שכרו של המשיב, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי יש להעמידו על סך של 6,761 ₪, כפי שנתמך בראיות, ולא על הסכום הנמוך יותר שקבע בית משפט קמא. בית המשפט מצא את גישתו של בית משפט קמא להפסדי שכר בעבר סבירה, וקיבל את הרציונל שלו לפסוק פיצוי חלקי על בסיס נכותו התפקודית של המשיב. באשר לאובדן כושר השתכרות, דחה בית המשפט את טענת המשיב לאחוז גבוה יותר וקיבל את עמדת המערערים. בית המשפט הגדיל את הסכום שנפסק בגין נזקקותו של המשיב לעזרה מאחרים, בעבר ובעתיד, לסך של 20,000 ₪, בשל אופי פגיעתו. למרות שהמשיב לא המציא קבלות, פסק לו בית המשפט הוצאות רפואיות בסך 5,000 ₪, תוך הכרה בכך שהוא נושא וימשיך לשאת בהוצאות אלו. כן פסק בית המשפט על ניכויים מסכום הפיצוי הכולל, לרבות תגמולי המל"ל וחלק יחסי מקצבת הנכות הכללית, והסכים עם טענות המערערים בנקודות אלה. לבסוף, פסק בית המשפט למשיב את הוצאות משפטו, וקבע כי יש לנכות מהפיצויים דמי אבטלה שקיבל ממנו. ככלל, הערעורים התקבלו באופן חלקי, תוך התאמות בבסיס השכר של המשיב, תוספת פיצוי בגין עזרה לזולת והוצאות רפואיות, וניכויים מוגדרים.