עת"מ 17184-09-13

תקציר

העותרים במקרה זה ביקשו לערער על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז להחריג סעיף הקובע השבת זכויות קניין בתכנית לאיחוד וחלוקת קרקעות. הוועדה תמכה בתחילה במנגנון השבת הזכויות אך מאוחר יותר שינתה את מדיניותה והחליטה כי ניתן להשתמש במנגנון רק בנסיבות מוגבלות. העותרים טענו כי המדיניות החדשה אינה סבירה וכי הוועדה פעלה בחוסר הגינות ובחוסר תום לב בכך שלא כיבדה התחייבויות קודמות להשבת זכויות. עוד טענו כי ההחלטה מפרה עקרונות של צדק חלוקתי וגורמת להתעשרות בלתי צודקת לבעלי קרקעות מסוימים. עוד נטען כי החלטת הוועדה התבססה על יישום שגוי של תקן 15 לתקנת השמאות, העוסק בהוראות לעריכת טבלאות איזון. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי העותרים לא הצטרפו לגורמים הנדרשים וכי פעולת אישור התכנית ללא צו ביניים מהווה מעשה גמור, המונע מבית המשפט להעניק את הסעד המבוקש. בית המשפט מצא כי בעוד שלעותרים היה טיעון חזק לגופו של עניין, הם לא נקטו את הצעדים הדרושים כדי להגן על זכויותיהם בכך שלא הגישו בקשה לצו ביניים לעיכוב אישור התוכנית. מחדל זה איפשר לגורמים אחרים, לרבות המשיבים 4 עד 14, לשנות את עמדתם ולפעול בהסתמך על התכנית המאושרת. כתוצאה מכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא יהיה זה סביר לקבל את העתירה והורה על דחייתה. העותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.