מ"ח 2175/14

תקציר

המשיב טען כי בקשת המבקש למשפט חוזר נעדרת שחר, שכן הראיות הנוספות שהוצגו אינן מלמדות על מהימנות לביטול פסק הדין הקודם. המשיב הדגיש כי ממצאי בדיקות הפוליגרף והבדיקות הנרקואנליטיות, כמו גם המסמכים הנלווים, אינם קבילים בבית המשפט ולכן אין להם משקל. חוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר ג'בארין מחמוד לא הייתה רלוונטית למקרה ולא סתרה ממצאים קודמים. שחזור האירועים היה גרסה נוספת בלבד של גרסתו של המבקש ולא היה לו כל ערך ראייתי. זאת ועוד, תמלילי השיחות בין המבקש לבין מודיע הוצגו כבר במהלך המשפט ולכן לא הצדיקו משפט חוזר. לבסוף, הבקשה הוגשה גם היא בטרם עת, שכן היא חרגה ממגבלת 90 הימים מהמודעות לעילות למשפט חוזר. לגופו של עניין, הראיה העיקרית שהציג המבקש הייתה הממצאים הפורנזיים והבליסטיים, אשר בית המשפט מצא כי אינם משכנעים ואינם מספיקים כדי לשנות את פסק הדין הקודם. חוות הדעת של אלכס פלג וד"ר חן קוגל התבססו על בדיקת צילומים ולא עלו על הבדיקה הפורנזית המקורית שהוצגה בבית המשפט. בית המשפט לא מצא כל ערך בשאר הראיות, כולל תוצאות בדיקת הפוליגרף, הבדיקה הנרקומאנליטית, חוות הדעת הפסיכיאטריות ומסמכי השחזור, שכולם היו חסרי חשיבות או בלתי קבילים. בנוסף, המבקש לא הוכיח פגמים פרוצדורליים כלשהם או חשש לעיוות דין. ככלל, הבקשה למשפט חוזר לא עמדה בקריטריונים לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט, והיא נדחתה.