ת"א 3231/98

תקציר

פסק דין זה סובב סביב תביעה שיזם בנק נגד אחד ממייסדי ובעלים של קבוצת גלי, המשמש כערב לחובות הקבוצה. הבנק התובע ביקש להשיב את יתרת החובות של סטרייק שיווק נעליים בע"מ, חברה מקבוצת גלי, בעקבות קריסת עסקיה ועסקי הקבוצה כולה. התביעה הראשונית הסתכמה ב-1.8 מיליון שקל. הנתבע טען כי הבנק הפר הסכם בכך שביטל בפתאומיות אשראי והחזיר שיקים שנמשכו על ידי קבוצת גלי, ללא הודעה מוקדמת. בית המשפט נתן לנאשם רשות להציג הגנה זו. במהלך המשפט התברר כי מערכת היחסים בין הבנק לקבוצת גלי התבססה על הסכמים בעל פה והבנות בנוגע למסגרות אשראי, ולא על חוזים כתובים. הסדר ארוך שנים זה, שהתאפיין באמון ובגמישות, הוביל להבנה מובלעת כי הבנק יכבד צ'קים ויתאים אשראי על בסיס הדוחות החודשיים והמשא ומתן של הקבוצה. אלא שבינואר 1998 החליט לפתע הבנק להחזיר את כל שיקי הקבוצה ללא כל התראה מוקדמת, למרות חריגות העבר ממסגרות האשראי המוסכמות והמחסור בביטחונות. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, וקבע כי פעולת הבנק היוותה חוסר תום לב והפרת התחייבויותיו. בית המשפט קבע כי היה על הבנק להודיע על כך בטרם נקט בצעד כה דרסטי, מה גם שבעבר לא הקפיד להקפיד על מסגרות אשראי ודרישות ביטחונות. ההתנהלות הזו?? חובת הנתבע כערב. כמו כן, דחה בית המשפט את תביעתה שכנגד של הנתבעת נגד הבנק בגין פיצויים בסך 5 מיליון שקל, ולא מצא ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין פעולות הבנק לבין הנזקים האישיים הנטענים. לפיכך נדחתה תביעת הבנק נגד הנתבע, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.