ת"א 46755-10-19

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעתם של יורשיו של מר מאיר מלכה כנגד מספר נתבעים, בהם בנק צפון אמריקה חברה לנאמנות בע"מ, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שני מנהלים מיוחדים של הבנק (עו"ד משה בר לב ועו"ד אורי ברגמן) ובנק ישראל. התביעה מתייחסת להשקעותיו של מלכה בישראל באמצעות הבנק, אשר הוחזקו לכאורה בנאמנות על ידי הבנק והחברות הבנות שלו. ההשקעות כללו חנות בירושלים, מניות בשתי חברות וחשבון פיקדון ניירות ערך. השופט פסק לטובת הנתבעים, וקיבל את טענותיהם כי התביעה התיישנה. לדברי השופט, המנוח ונציגיו היו מודעים למחלוקות הנוגעות להשקעותיו ולהליכי פירוק הבנק כבר בשנות התשעים. למרות הידע הזה, הם לא נקטו שום פעולה במשך עשרות שנים. השופט הדגיש כי תקופת ההתיישנות אינה רק טיעון ראייתי אלא גם מבטיחה כי זכויות הנתבעים נשמרות והם יכולים לתכנן את עתידם מבלי לאיים בהחייאת תביעות עתיקות. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על אופן ניסוח התביעה, וציינה כי היא נעדרת בהירות וספציפיות ופוגעת בזכותם של הנתבעים להתגונן כראוי. התביעה כללה טענות כלליות מבלי להבחין בין הנתבעים או לציין את הבסיס המשפטי לחבותם. כמו כן, השופטת ציינה כי התביעה הופנתה כנגד בעלי תפקידים שמונו בהליך הפירוק מבלי לבקש את אישור בית המשפט לחדלות פירעון, כנדרש. השופטת התייחסה גם לטענות נוספות שהעלו הנתבעים, ובהן היעדר עילת תביעה נגד חלק מהנתבעים, קיומו של מעשה בית משפט בנוגע לחנות והצטרפות פסולה של חלק מהנתבעים. עם זאת, אלה לא היו הנימוקים העיקריים לדחיית התביעה, שהייתה בעיקרה חסומה על פי חוק. לכל קבוצת נתבעים נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪, שישולם על ידי התובעים בתוך 45 יום.