ע"מ 8633-02-14

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב סיווג תשלום בסך 308,690 ₪ שקיבל עובד ממעסיקו כהכנסת עבודה או רווחי הון ממכירת נכס. העובד טען כי התשלום היווה תמורה בגין מכירת נכס כלשהו, בעוד פקיד השומה סיווג אותו כהכנסת עבודה. השופט מצדד בפקיד השומה וקובע כי העובד לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש כדי לסווג את התשלום כהכנסה שאינה מעבודה. השופטת מציינת כי מהות התשלום נקבעת על פי מהותו הכלכלית, אך במקרה זה טענת העובד סותרת את ההסכמים שנחתמו עם החברה, הקובעים במפורש כי כל זכויות הקניין הרוחני שייכות לחברה. בנוסף, מציינת השופטת כי עדותו של העובד עצמו מערערת את טענתו, שכן הוא אינו מבחין בין שעות עבודה בפרויקט החדש לבין פעילות שוטפת, והחברה ניכתה מס מהתשלום בשיעור המס השולי. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי התשלום קשור באופן בלתי נפרד ליחסי עובד-מעביד ולכן יש לחייבו במס כהכנסת עבודה. לפיכך, הערעור נדחה, והעובד נדרש לכסות את הוצאותיו של פקיד השומה בסך 30,000 ₪.