ת"א 9668-12-16

תקציר

התובע והנתבעים מצויים בסכסוך על עסקת מקרקעין. התובעת טוענת כי הסכם מתנה מיום 21.08.2008 בטל ומבוטל שכן הוא במהותו הסכם מכר שמטרתו להתחמק מתשלומי מס. הנתבעים טוענים כי ההסכם בין הנתבע המנוח לבין אחיו, קודמו של התובע בתפקיד, לא נועד להונות את רשויות המס. השופטת פותחת ומציינת כי על פי סעיף 9 לחוק המקרקעין, עסקת התובע הייתה מקבלת בדרך כלל קדימות כפי שנרשמה ראשונה. עם זאת, עסקת הנתבעים עשויה לקבל קדימות אם התובע פעל בחוסר תום לב. השופט קובע כי התובע אכן פעל בחוסר תום לב שכן ידע על העסקה הקודמת של הנתבעים ובחר שלא לבדוק או לברר את מצב הנכס. יתר על כן, התובע נמנע מלזמן עדים רלוונטיים שיתמכו בטענתו, מה שיוצר חזקה נגדו. לאחר מכן, השופט מתייחס לטיבו של הסכם המתנה. הם פוסקים כי אין מדובר בחוזה למראית עין אלא בחוזה בלתי חוקי שמטרתו להונות את רשויות המס. מאחר והחוזה מבוצע באופן חלקי, שני הצדדים מבקשים לקיימו, וניתן לתקן את אי החוקיות על ידי דיווח מדויק על העסקה, השופט מחליט שלא לבטל את החוזה לפי סעיף 31 לחוק החוזים. השופטת גם דוחה את טענת התובעת כי מספר תעודת זהות שגוי המוזכר בהסכם הופך אותה לפסולה, ומכנה אותה טעות קולמוס. נוכח חוסר תום הלב של התובעת ואופיו של הסכם המתנה, השופט מצדד בנתבעים ודוחה את התביעה. בנוסף, נדרש התובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים, בסך של 30,000 ₪.