רמ"ש 19509-06-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הליך מזונות ילדים בו ביקש העותר מידע כספי מהמשיב, שהוא בעל המניות היחיד בחברה פרטית. בית משפט קמא דחה את הבקשה, בנימוק של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה וזכותו של המשיב לפרטיות. עם זאת, שופט הערעור חלק על החלטת בית משפט קמא. הם הדגישו כי בבואו לקבוע מזונות, על בית המשפט להתחשב בהכנסותיהם וביכולותיהם הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות, לרבות עסקים שבבעלותם או בשליטתם. מאחר שהמשיב הוא הבעלים ומקבל ההחלטות היחיד של החברה הנדונה, קבע השופט כי בקשת העותרת לקבלת דוחות כספיים ומסמכים מהחברה רלוונטית והכרחית לצורך קביעה מדויקת של מצבו הכלכלי של המשיב. לפיכך, הערעור התקבל, והמשיב חויב לגלות את המידע הכספי שביקש העותר. השופט פסק גם את הוצאות הערעור, פסק לעותר את שכר טרחת עורך הדין שישולם על ידי המשיב, והתיר את פרסום ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים.