ת"א 21592-08-18

תקציר

התובע, שנפגע לכאורה בתאונת דרכים, הגיש שתי תביעות פיצויים נפרדות. הראשון היה נגד נהג רכב הפגע וברח לכאורה, והשני נגד בית חולים וקופת חולים בגין רשלנות רפואית בטיפול בפציעותיו. שתי התביעות אוחדו. השופט קבע כי עדותו של התובע ועדותו של עדו אינה אמינה בשל ריבוי גרסאות, הפרכות וסתירות סביב נסיבות התאונה. השופטת הדגישה כי התובע לא הוכיח את טענתו כי מדובר ברכב מנועי לא ידוע, ולכן התביעה נגד הנהג אינה יכולה לעמוד. באשר לתביעת הרשלנות הרפואית, קיבלה השופטת את טענת הנתבעים כי התובע מנוע מלטעון טענות סותרות. התובע הצהיר בעבר במפורש כי מדובר בתאונת דרכים, ועל כן אינו יכול לטעון כעת כי לא כך היה. לפיכך נדחו שתי התביעות. למרות שדחה את הטענות בשל חוסר אמינותו של התובע, השופט לא הורה לו לשלם הוצאות, בהתחשב במצבו הבריאותי ובהיעדר הכנסות. פסק הדין ניתן בדלתיים סגורות כדי להגן על פרטיותו של התובע.