ת"א 2834-01-20

תקציר

התביעה בבית המשפט נסובה סביב תגובות מכפישות שפורסמו בפייסבוק ובגוגל ביזנס ביקורות של לקוח, הנתבע, שביקר במספרה בבעלות התובעים. התובעים דרשו פיצויים בסך 300,000 ₪ ללא הוכחת נזק. הנתבע טען כי יש להגן על פרסומיו שכן מדובר בביקורת צרכנית שפורסמה בתום לב ועל סמך ניסיונו האישי בסלון. השופט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבע שידל צדדים שלישיים לפרסם ביקורות שליליות, ולא ניתן לייחס לו את הביקורות שפורסמו על ידי חשבונות "פיקטיביים". לפיכך, נדחתה התביעה נגד הנתבעת ביחס לפרסומים אלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי פרסומיו של הנתבע עצמו בפייסבוק ובגוגל ביזנס אכן מהווים לשון הרע ולא ניתן להגן עליהם כאמת או לפרסמם מתוך מחשבה על אינטרס ציבורי. עם זאת, השופטת קיבלה את טענת הנתבע כי פעל בתום לב ביחס לביקורות גוגל ביזנס, שכן הן מהוות ביקורת צרכנית של ממש. מנגד, הפרסומים בפייסבוק היו מוגזמים וחסרי בסיס של ביקורת צרכנית, והנתבעת נמצאה אחראית לפרסומים אלה בלבד. מאחר שהתובעים זכו רק בחלק קטן מתביעתם, השופט הורה להם לשלם לנתבע 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ולהיפך, הנתבע ישלם לתובעים 5,000 ₪ כפיצוי. לפיכך, התחייבויותיהם של שני הצדדים ביטלו זו את זו.