עב"ל 138/07

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט את טענת המערערת, אשר טענה לקשר סיבתי בין אירוע ספציפי בעבודה לבין תחילתו של אוטם. לאחר בחינה מעמיקה של טיעוני הצדדים, ראיות עובדתיות וחוות דעת מומחים, החליט בית המשפט לדחות את הערעור. פסק הדין הדגיש את המשקל המשמעותי שמייחס בית המשפט לחוות דעתם של מומחים שמונו על ידי בית המשפט, הנחשבים אובייקטיביים יותר בשל עצמאותם מהצדדים המעורבים. חרף ערעורה של המערערת על המשקל שניתן לדבריה של פרופ' קרן, בהתבסס על מינויו של ד"ר מיטס כמומחה חלופי ולא מומחה נוסף, מצא בית המשפט כי דחיית התביעה מתקבלת על פי דין. הניתוח של ד"ר מיטס הצביע על כך שלמרות שקיימת סבירות מסוימת לקשר בין אירוע העבודה לבין עיתוי האוטם, ההסתברות שהאוטם לא יתרחש ללא השפעת העבודה הייתה נמוכה. עוד הדגיש כי למצבו החוקתי של המערערת הייתה השפעה גדולה יותר מאירוע העבודה, דבר המחזק את ההחלטה לדחות את הערעור. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין די ראיות לביסוס הקשר הסיבתי הנדרש, וכתוצאה מכך נדחה הערעור ללא צו להוצאות, שניתן ביום ח' אלול תשס"ח (08/09/2008) בהעדר הצדדים.