ת"א 1532/08

תקציר

התובעת, חברה קבלנית, תבעה את העירייה הנתבעת לתשלום חוב כספי בסך 3,535,071 ₪ בגין עבודות בנייה שבוצעו מטעמה בשנת 1998, הנוגעות לבניית מבנה בית ספר יסודי. הסכום הנתבע כלל את חוב הקרן בסך 945,176 ₪ ואת הריבית שנצברה עליו. העירייה טענה כי לא התקיימו יחסים חוזיים בין הצדדים וכי התביעה התיישנה. לחילופין, היא טענה כי אינה מחויבת לשלם את החוב מאחר שלא קיבלה את המימון הדרוש ממשרד החינוך. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי העירייה הייתה צד ישיר לחוזה עם התובעת, והחברה לכלכלה וכלכלה פעלה כשלוחיתה. בית המשפט דחה את הגנת ההתיישנות של העירייה, וקבע כי העירייה הודתה בחוב בתוך תקופת ההתיישנות. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובעת הוכיחה די הצורך כי ביצעה את העבודות הנוספות וכי אין הסכמה כי התשלום יבוצע רק לאחר שהעירייה תקבל מימון ממשרד החינוך. לבסוף, בית המשפט הורה לעירייה לשלם לתובע סך של 1,464,423 שקל, שכללו את חוב הקרן והריבית שנצברה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.