ע"פ 8718/20

תקציר

המערערים היו מעורבים באירוע חמור שהסתיים בתאונה קטלנית לאחר ניסיון פזיז להתחמק מהשוטרים בנהיגה פרועה במשך 14 ק"מ. הקטין, שנהג ללא רישיון בהסכמת הבגיר, החמיר את המצב שכן לשניהם הרשעות קודמות בגין נהיגה ללא רישיון. לאחר ההתרסקות, במקום לסייע לקורבן או ליצור קשר עם שירותי החירום, הם בחרו להימלט. בית המשפט המחוזי הרשיע אותם בהמתה בקלות דעת, שהביאה לתוצאות חמורות שחייבו ענישה ניכרת. בתחילה נגזרו על המערער הבגיר 8 שנות מאסר, ועל הקטין נגזרו 9 שנות מאסר. עם זאת, בערעור נמצא כי העונש צריך לשקף את חומרת העונש תוך התחשבות בגורמים מקלים כגון גילם ונסיבות חייהם של המערערים. כך, הופחת עונשו של הבגיר ל-7 שנים, תוך הכרה בחלקו המשמעותי באירוע, ודחיית כל טענה הממזערת מאחריותו. כמו כן, עונשו של הקטין הותאם אף הוא ל-7 שנים, בהתחשב בגילו בעת ביצוע העבירה ובהיעדר קדימות לעונש כה חמור לקטין במקרים דומים. בית המשפט הדגיש את חשיבות התאמת הענישה להנחיות החקיקתיות ואת הצורך באחידות ומידתיות בענישה תוך החמרת אמצעי הענישה בעבירות חמורות מעין אלה. בסופו של דבר, שני העונשים נקבעו על 7 שנות מאסר כל אחד, בניכוי הזמן שכבר ריצה, כדי לאזן כראוי בין אופיין הנתעב של העבירות לבין נסיבות אישיות ושיקולי גיל.