ת"א 2608/02

תקציר

לתובע, שמעון נעמן, היה הסכם הפצה עם הנתבעת, מחלבת הדר, להפצת מוצרי החלב שלה באופן בלעדי. אלא שנעמן גילה כי מפיץ אחר נשכר לאותה עבודה. לאחר כמה הלוך ושוב, נעמן המשיך לעבוד עם מחלבת הדר. אך עד מהרה התגלעו סכסוכים כספיים שונים בין נעמן לבין הנתבעים - בהם בעלי מחלבת הדר, שלמה ליפשיץ ויצחק קלקודה, וחברות ויחידים קשורים נוספים. נעמן טען כי נסחט והונה אותו לשלם סכומי כסף משמעותיים שלא היה חייב. הנתבעים הציגו הגנות שונות, הכחישו את הטענות ואת האחריות, וטענו כי טענותיו של נעמן כוונו כלפי הגורמים הלא נכונים, וכי החברות המעורבות הן ישויות משפטיות נפרדות. בית המשפט בחן כל טענה ולא מצא ראיות למרמה או סחיטה. בית המשפט שוכנע כי הקשר העסקי בין נעמן לנתבעים היה גמיש והתנהל בעל פה, ללא תיעוד מתאים, דבר שהקשה על נעמן להוכיח את טענותיו. בית המשפט קיבל את הסברי הנתבעים בנוגע למחלוקות הכספיות וקבע כי נעמן אכן חייב לנתבעים כספים. כמו כן, לא נמצאו ראיות לאי סדרים מכוונים בהנהלת החשבונות או להתנהגות בלתי חוקית כלשהי מצד הנתבעים שתצדיק את הרמת מסך התאגיד. כמו כן, בית המשפט קבע כי החברות השונות המעורבות הן ישויות משפטיות נפרדות, ונעמן לא הוכיחה כל קשר או תרמית ביניהן. השופט ציין כי שאלות רבות נותרו ללא מענה בשל היעדר עדותו של יוסי ליפשיץ, שעזב את הארץ. בסופו של דבר נדחתה התביעה נגד כל הנתבעים, ונעמן חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 שקל, בתוספת ריבית. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.2.2008.