תנ"ג 4773-04-15

תקציר

שתי בקשות לאישור תביעה נגזרת הוגשו ביחס לרכישת חברת התקשורת לישראל בע"מ על ידי בזק מידי יורוקום די.בי.אס. בשתי הבקשות נטען כי התמורה ששילמה בזק מופרזת וכי המשיבים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה. בשני המקרים ביקשו המבקשים מבית המשפט לקבוע איזו בקשה יש לדון, שכן שניהם התבססו על עובדות דומות והעלו טענות דומות. בית המשפט קבע כי נתון לו שיקול הדעת לאחד את הדיונים או למחוק את אחת הבקשות. במקרה זה החליט השופט כי מחיקת אחת הבקשות היא דרך הפעולה היעילה ביותר. עוד קבע השופט כי ככלל יש לתת עדיפות לבקשה הראשונה שהוגשה, בקשתו של עמיד, ובלבד שהיא מבוססת היטב ולא מוקדמת מדי. במקרה הנוכחי, בקשתה של עמיד הייתה הראשונה שהוגשה, אך לייטקום טענה כי יש לראות בהצהרת הפתיחה שלה, שהוגשה לפני בקשתה של עמיד, את הפנייה הראשונה לבית המשפט. השופט דחה טענה זו, שכן הודעת הפתיחה של לייטקום נדחתה בשל התנהלותו הפסולה של המצהיר, מר ברק. עוד ציינה השופטת כי לייטקום לא חשפה את בקשתה הקודמת של אמיד בבקשתה שלה, והדבר היווה שיקול שלילי נוסף. בסופו של דבר קבע השופט כי יש לדון בבקשתו של עמיד, והורה ללייטקום לשלם למשיבים הוצאות בסך 4,000 ₪. למשיבים לבקשתו של עמיד ניתנו 60 יום להגיב, ודיון קדם משפט נקבע ליום 18.10.2015.