תפ"ח 1101/06

תקציר

השופטים לא קיבלו את בקשת הנאשם לזכות אותו בשל מחדלי חקירה לכאורה במהלך החקירה והמשפט. הם בחנו באיחור את החולצה שיזמה ההגנה ומצאו כי זכותו של הנאשם למשפט הוגן לא נפגעה. כמו כן נבדקו הטענות בדבר מחדלי חקירה בנוגע לבדיקת זירת הפשע וראיונות עם עדים, ומצאו כי הגנתו של הנאשם לא נפגעה. השופטים לא קיבלו את טענת ההגנה כי הרצח בוצע אך ורק על ידי אדם אחר וכי הנאשם לא היה מעורב בתכנונו או בביצועו. הם הגיעו למסקנה כי הנאשם, אחיו גילי וחברם מימוני תקפו ורצחו את המנוח יחד. השופטים הדגישו כי לנאשם היה היסוד הנפשי הדרוש לרצח ומעשיו היוו חלק מהותי מהתוכנית המשותפת. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת ההגנה העצמית של הנאשם, וקבע כי תקיפת המנוח במסעדה לא הצדיקה את הרצח שלאחר מכן. השופטים דחו גם את הטענה כי הגנתו של הנאשם נפגעה משום שבכתב האישום לא הוזכרה מעורבותו כמבצע משותף. לבסוף, הם קבעו כי מעשיו המכוונים של הנאשם הובילו למותו של המנוח, ולכן הרשיעו אותו ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.