ת"א 55399-02-16

תקציר

לקוחה שהתגוררה בארה"ב ביקשה לבטל צו עיקול זמני על נכסיה שברשות כונס נכסים בשווי 742,189 שקל, בטענה כי בקשת העיקול איחרה שלא בצדק. הנכסים נבעו ממכירת דירה בישראל. שכר הטרחה היה ביחס לפעולות משפטיות שנקטו הלקוחה ואמה המנוחה, לטובת התובעת, עורך דינן. התובעת, לעומת זאת, טענה כי יש לדחות את בקשת הביטול בשל חוסר שיתוף הפעולה של הלקוח, השיהוי הבלתי מוצדק והסבירות הגבוהה שהלקוח, שהתגורר מחוץ למדינה, לא יחזיר את שכר הטרחה המגיע לו בגין שירותים משפטיים אם הבקשה תתקבל. התנהגותה הבלתי משתפת פעולה של הלקוחה לאורך כל ההליך, לרבות היעדרותה מהדיונים ואי הבאת כל ראיה בכתב שתתמוך בטענותיה, פעלו לרעתה. בית המשפט מצא כי התובעת סיפקה ראיות מהימנות המבססות עילת תביעה וכי התנהלותה של הלקוחה העלתה חשש לכוונתה להחזיר את שכר הטרחה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי שהותה של הלקוחה בחו"ל, בשילוב חוסר תום ליבה והיקף החוב הניכר, מצדיקים את המשך צו העיקול. היעדרותה של הלקוחה מהדיונים, לרבות שימוע בו הייתה צפויה להיחקר חקירה נגדית, פעלה לטובתה של התובעת, שכן תצהירה בוטל, וטענות התובעת עמדו ללא התנגדות. בית המשפט הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע וכי יש להותיר את צו העיקול על כנו כדי להגן על זכויותיו של התובע לשכר טרחתו. הלקוח חויב לשאת בהוצאות המשפט של התובע.