ת"א 16104-12-10

תקציר

התובע ישראל אשכנזי, זכיין הנתבעת סטימצקי מזה כ-28 שנים, טען כי סטימצקי הפר את הסכם הזיכיון בכך שלא העניק לו את הנחת הזיכיון שנקבעה בהסכם, וביטל את ההסכם שלא כדין. לטענת התובע, הוא היה אמור לקבל הנחה לזיכיון של 36% ולאחר מכן 38% על מרבית הספרים שמכר, אך בפועל, בשל המבצעים הרבים, חושבה ההנחה על מרבית הספרים בשיעור של 15%-30%. עוד טען התובע כי רווחיותו נפגעה מהשימוש בשטרות הקנייה כאמצעי תשלום, וכי סטימצקי גזל שלא כדין את זכותו הבלעדית לקיים ירידי ספרים בקניון בו שכנה חנותו, ובכך פגע בעסקיו. התובע טען גם לתביעות כספיות בגין הספקת חשבונות וביטול ההסכם שלא כדין, וכן בגין החזרת השקעותיו בציוד החנות והפיקדון ששילם לקניון בעת השכרת החנות. סטימצקי דחה את הטענות והגיש תביעה שכנגד נגד התובע בגין חוב של 1,182,237 ₪ בגין ספרים שסופקו לו, אותם לא שילם. בית המשפט קבע כי התנהלותו של סטימצקי תאמה את הסכמי הזיכיון ואת הנספח שצורף אליהם. בית המשפט מצא כי השיטה החשבונאית בה נקט סטימצקי נכונה ועולה בקנה אחד עם העקרונות החשבונאיים המקובלים והראויים לחישוב "רווח גולמי". בית המשפט פירש את הסכם הזיכיון כמאפשר לסטימצקי לבצע מבצעים ולא מחייב אותה באחוז כלשהו מסך הרווח, מעבר למפורט בהסכם. עוד קבע בית המשפט כי השימוש בשטרי הרכישה עולה בקנה אחד עם הסכם הזיכיון ופעל לטובת התובעת. באשר ליריד הספרים, קיבל בית המשפט את גרסתו של סטימצקי לאירועים וקבע כי התנהלות התובעת כלפי הנהלת הקניון הביאה את סטימצקי לקיים את יריד הספרים עצמו, שכן זכותה לעשות כן על פי ההסכם. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את טענותיו בנוגע לציוד ולפיקדון, ועל כן דחה טענות אלה. באשר לתביעת התובע למתן חשבונות, קבע בית המשפט כי כל הדוחות/חשבונות נשלחו לתובע באופן שוטף, והוא אינו נזקק לדוחות/חשבונות נוספים. עוד קבע בית המשפט כי סטימצקי ביטל את ההסכם כדין, ולפיכך דחה את תביעת התובע להתחשבנות לצורך אומדן הרווחים שנשללו ממנו לכאורה. בית המשפט דחה את טענות התובעת במלואן וקיבל את תביעתה שכנגד של סטימצקי. בית המשפט הורה לתובע לשלם לסטימצקי סך של 1,182,237 ₪ בתוספת הצמדה מלאה וריבית משפטית ממועד התביעה שכנגד, וכן את הוצאותיה של סטימצקי בשתי התביעות, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 100,000 ₪.