ע"ע 4247-12-15

תקציר

הערעור על קצבת שאירים נדחה, שכן המערער לא הצליח להוכיח מגורים משותפים עם המנוח לפחות שנה לפני פטירתו בשנת 2010. למרות שהמערערת טענה כי אותה כתובת רשומה למעלה מעשור קודם לכן מזכה אותה בקצבה, דחה בית המשפט פרשנות זו. היא הדגישה כי חוקי הביטוח הלאומי מתמקדים במגורים משותפים חדשים ורצופים שקדמו לפטירה, תוך ציון תקדים דומה שבו תקופת נישואין של שלוש שנים בסמוך לפני המוות לא נחשבה לעמידה בשל פער במערכת היחסים. בית המשפט מצא חוסר עקביות וחוסר אמינות בטענות המערער בדבר חיים משותפים, וציין היעדר אישוש עצמאי וסתירות בעדויות. נקבע כי המנוח התגורר בנפרד בדירה אחרת עד יום מותו. תלותו הכלכלית של המערער במנוח לא הספיקה כדי להקים תא משפחתי או משק בית משותף, שכן לא נמצאו ראיות ממשיות המצביעות על היותם תא משפחתי האופייני לחיים משותפים ולמחויבויות משותפות. לבסוף, ציין בית המשפט כשלים פרוצדורליים, כגון היעדר עדים אובייקטיביים שיעידו על חייהם המשותפים לכאורה, וסתירות בין אמירות למעשים. משכך, נדחתה התביעה לקצבת השארים, והמערערת חויבה בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.