ע"א 7746/11

תקציר

המחלוקת נוגעת לשינויים תכנוניים של חברה קבלנית בנוגע לתוכניות ראשוניות ומאוחרות יותר של הבניין. בתחילה, היתר בנייה שהונפק בשנת 1994 התבסס על תוכנית משנת 1992, אשר השתנתה מאוחר יותר בשנת 2001. הרוכשים טענו כי החברה לא סיפקה תוכנית מכר, תוך הסתמכות על התוכנית הראשונה, שבית המשפט המחוזי קיבל אותה כבסיס לחוזים, ובכך ביססה הסתמכות משפטית. מעמדם של אזורים מסוימים כמו חנות 10, מחסנים 11 ו-12 ומשרד 42 היה מוטל בספק לגבי השאלה אם הם רכוש משותף או בבעלות החברה הקבלנית. בית המשפט קבע כי חלקים מחנות 10 ומחסנים 11 ו-12 הם רכוש משותף שהוצמדו שלא כדין ליחידות, בניגוד לחוק המכר משנת 1973 המחייב פירוט מפורש בחוזה המכר על פינוי כזה. בית המשפט הדגיש את זכויות הרוכשים בשטחים משותפים, ודחה את הרעיון שניתן לספח ולמכור שטחים לא מנוצלים. עם זאת, Office 42 הוחלף באופן חוקי עם רווחים אחרים. בסופו של דבר, הערעור התקבל בחלקו, ואישר כי חלק מהשטחים שבמחלוקת שייכים לכל בעלי הדירות. המשיבים חויבו בהוצאות משפט.