ע"ע 555/07

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לקבוצה של 721 עובדי נמלי ישראל בהווה ובעבר שהגישו תביעה נגד רשות נמלי ישראל. התביעה, שהוגשה בדצמבר 2000, ביקשה סעדים הצהרתיים שונים בנוגע לתוספות שכר, הפרשות לקרנות פנסיה והטבות אחרות הקשורות לעבודה. התיק נדון תחילה בבית המשפט המחוזי בחיפה, שהורה לתובעים להגיש כתבי תביעה מכומתים. התובעים לא מילאו אחר צו זה, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את תביעתם ולחייב בהוצאות משפט בסך 500 ₪ לכל תובע. התובעים ערערו על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה כי הליך כימות התביעה מורכב ויקר מדי. עוד נטען, כי חלק מהסעדים המבוקשים בתביעה הם הצהרתיים באופיים ואינם דורשים כימות. עם זאת, בית הדין לעבודה אישר את החלטת בית הדין האזורי, תוך שהוא מציין את חובת התובעים לכמת את תביעתם ואת הימנעותם מלעשות כן במועד. עוד קבע בית המשפט כי התביעה נדחתה כראוי ולא נמחקה, שכן זו הייתה מונעת את הגשתה מחדש. בנוסף, פסק בית הדין לעבודה על חלוקת הוצאות המשפט, הפחתת הסכום שהוטל על כל תובע והורה על תשלום כולל של 15,000 ₪ שיחולק בין המשיבים. כמו כן אישר בית המשפט את תיקון פסק הדין כך שיכלול נתבעים נוספים, קרי חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ וחברת נמל אשדוד בע"מ, עקב שינויי חקיקה והיעלמותה של הנתבעת המקורית, רשות הנמלים. לבסוף, בית המשפט קבע כי החלטת בית הדין האזורי לדחות את התביעה הייתה ראויה אך הייתה צריכה להיות מנוסחת כדחייה ללא משוא פנים, ולאפשר לתובעים להגיש מחדש את תביעתם. פסק הדין, שניתן ב-23 בינואר 2008, קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו בערעור.