ת"פ 11739-03-21

תקציר

השופט הקדים את הכרעת הדין וקבע כי הטיעונים שהציגה ההגנה יידחו, ולכן הנאשם יוכרז אשם בכל הסעיפים כמפורט בכתב האישום. לאחר מכן פירט השופט את הפרמטרים המשפטיים הנוגעים לסוכני משטרה המשדלים אנשים לבצע פשעים, המכונים "סוכני מדיח כלים". סוכנים אלה נתפסים כרע הכרחי במאבק בפשיעה, ומעשיהם בדרך כלל אינם פוטרים נאשמים מאחריות פלילית, אך עשויים להביא לעונשים מופחתים. השימוש בסוכנים כאלה מוצדק רק אם הם מופעלים נגד אנשים שכבר חשודים בפעילות פלילית, ואסור שמעשיהם יחרגו מעבר לשכנוע. דוקטרינת "ההגנה מפני הצדק" עלולה להוביל לביטול כתב אישום אם פעולות הרשויות ייחשבו כפוגעות בעקרונות של צדק והגינות, אך הדבר נדיר. על מנת שתביעת הדחה על ידי שוטף כלים תצליח, יש לעמוד בשני מבחנים: מבחן אובייקטיבי הבוחן את פעולות הרשויות בגין התנהגות בלתי הולמת חמורה, ומבחן סובייקטיבי הבוחן את נטייתו של הנאשם לבצע את העבירה. נטל ההוכחה לתביעה כזו נופל על הנתבע. לאחר מכן עבר השופט לבחון כל אחד מהאישומים נגד הנאשם. באשר לאישום הראשון, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא היה קורבן של מדיח כלים. למרות שהסוכן יזם קשר והביע עניין ברכישת נשק וסמים, הנאשם השתתף באופן פעיל בעסקאות, תוך הפגנת ידע וקשרים בעולם הפלילי. הוא לא הופעל עליו לחץ או שידול לבצע את הפשעים וגילה יוזמה בקידום העסקאות. האישום השני עסק בכך שהנאשם יצר קשר אקטיבי עם הסוכן כדי למכור לו קוקאין. הנתבע ארגן את הפגישה, נכח בה בעצמו והשלים את העסקה, דבר המעיד על נכונות ולהיטות להשתתף. באישום השלישי נרשם גם קשר יזום של הנאשם עם הסוכן כדי להציע לו קוקאין, ניהל משא ומתן על העסקה וסיפק פיזית את הסם. באישום החמישי נמצא כי הנאשם השתתף באופן פעיל במכירת אקדח לסוכן. השופט ציין את היכרותו של הנאשם עם סוגי אקדחים שונים ואת הסידור המהיר של העסקה, דבר המעיד על מעורבות עמוקה בעולם הפלילי. עדותו וטיעוניו של הנאשם לא שכנעו את השופט, במיוחד בהתחשב בראיות המתועדות של הפעולות, לרבות שיחות מוקלטות. השופט גם לא השתכנע מטענת הנאשם כי עזב את עולם הפשע, ומצא בו שותף פעיל ובקיא בסחר בסמים ובנשק. כמו כן, דחתה השופטת את הטענות בדבר השפעתו של הסוכן על הנתבע בשל קרבתם הקרובה וחובו הכלכלי של הנתבע לסוכן. מערכת היחסים, אף שהייתה קרובה, הייתה הדדית, והחוב לא היה משמעותי ביחס לשווי העסקאות הפליליות, כך שלא היה מניע מספיק למעשיו של הנאשם. בסופו של דבר, השופט קבע כי מעשיו של הנאשם אינם מצדיקים את החלת דוקטרינת ההגנה מפני הצדק, שכן פעולת המשטרה לא הייתה שערורייתית או מניפולטיבית יתר על המידה. חלקו המשמעותי של הנאשם בפעילות הפלילית, התלהבותו ועברו הפלילי תרמו כולם להחלטת השופט לדחות את טענתו כסוכן מדיח כלים. לפיכך, השופט מצא את הנאשם אשם בכל הסעיפים, כאשר פסק הדין ניתן בנוכחות הנאשם ועורכי דינם.