ע"א 530/18

תקציר

פסק הדין עוסק בדחיית בקשה של מערער שלא עמד בהתחייבויות כספיות שנקבעו במסגרת הסדר נושים ובהליכי פשיטת רגל שבאו בעקבותיו. למרות ארכות מרובות שניתנו על ידי בית המשפט למילוי התחייבות לתשלום בסך 270,000 ₪ ומאמצים נוספים לקלוט את המערער בשל מעמדו המקצועי כעורך דין, הוא השתמט באופן עקבי מתשלומים והזניח צווי בית משפט. התנהלותו בפני בית המשפט המחוזי, שהתאפיינה בהיעדרות מדיונים ובהיעדר חובת דיווח, הצביעה על חוסר תום לב וזלזול באחריות משפטית. על אדישותו של המערער העידה גם הצהרתו בדבר המאסר. בית המשפט הדגיש כי מאסר חייב הוא מוצא אחרון, והדגיש את הצורך בציות להחלטות בית המשפט כאשר כל האמצעים האחרים נכשלים. נקבע כי סיכויי הצלחתו של המערער בערעור נמוכים, בין היתר משום שמצבו לא עמד בקריטריונים לזכויות ערעור אוטומטיות בתיקי פשיטת רגל. במקום זאת, התיק סווג כ"החלטה אחרת" שאינה מרכזית בהליכי פשיטת רגל, מה שתומך עוד יותר בדחיית בקשתו. למרות זאת, בית המשפט האריך למערער 21 יום נוספים להסדיר את חובו, תוך התניית מאסר אם לא יתקיים, המסמלת הזדמנות אחרונה לציות.